מדריך מצבות

על פי המנהג הרווח, מקימים את המצבה בסמוך לסיום השלושים או לקראת סיום השנה הראשונה. כדאי להתחיל בתכנון כחודש־חודשיים מראש, כי ייצור המצבה, הכיתוב וקבלת אישור בית העלמין דורשים זמן.

מומלץ לתאם מול חברה קדישא את המועד ואת דרישות בית העלמין לפני ההזמנה.

מצבה ליחיד היא הנפוצה ביותר. מצבה כפולה או מכפלה מתאימה לבני זוג, ובה פלטה משותפת או מחולקת לשני נפטרים. מצבת קיר (סנהדרין) נקבעת בקיר קבורה ומצבה חצי מתאימה לחלקות מצומצמות.

בבתי עלמין רבים יש הנחיות לגבי מידות וגובה - כדאי לבדוק אותן לפני שבוחרים דגם.

אבן חברון ואבן ירושלמית נותנות מראה חם ומסורתי. שיש לבן מעניק מראה נקי, וגרניט (שחור, אפור או אדום) הוא העמיד ביותר לאורך שנים ומאפשר כיתוב חד.

גימור מלוטש מבליט את צבע האבן ומבריק, גימור מט עדין ושקט, וגימור מחוספס שומר על מראה טבעי.

כיתוב מקובל כולל את ראשי התיבות פ״נ בראש המצבה, שם הנפטר ושם ההורה, תאריך הפטירה בעברית ולעיתים גם בלועזית, מילות הספד קצרות, ובתחתית תנצב״ה.

אפשר לבחור אותיות שקועות, ממולאות בזהב או בצבע, או אותיות בולטות. מומלץ לבדוק את הנוסח פעמיים לפני ההזמנה - תיקון אחרי חריטה קשה ויקר.

סמלים יהודיים מקובלים: מגן דוד, מנורה, ידי כוהנים, כד לוויים, נרות ועוד. אפשר להוסיף תמונה אישית מוטבעת באבן או על פלטה קרמית.

בית נר, כדים ואגרטלים משלימים את המצבה ומשמשים בעת הביקור.

השוו רק בין הצעות לאותו סוג אבן, לאותן מידות ולאותה כמות כיתוב, וודאו שכולן כוללות אגרה, מע״מ, הובלה והתקנה.

בקשו לראות מצבות שבנה בעל המקצוע בפועל, וסכמו את המחיר ואת תנאי העבודה בכתב. מומלץ לשלם בגמר העבודה.

בסטודיו אפשר לבחור דגם, אבן וגימור, להוסיף כיתוב, סמלים, תמונה ואביזרים ולראות את המצבה מכל זווית לפני שפונים לבעל מקצוע.

את העיצוב אפשר לשמור, לשתף עם המשפחה ולשלוח כפנייה - והוא נשמר במלואו להמשך טיפול.